נְכָא

נְכֵי, נְכָאch. sam( Hif. הִכָּה, הִיכָּה to injure, knock, strike). Pa. נַכֵּי to deduct. Targ. Y. Lev. 27:18.Y.Sot.V, 20c bot.; Y.Ber.IX, 14b bot. אנא מְנַכֵּי, v. הַנְכָּיָה. Sabb.140a מְנַכּוּ, v. זְכוּתָא. B. Kam.97b, sq. אי מחמת … מְנַכִּינָן ליהוכ׳ if provisions have become cheaper in consequence of the increased weight of the coin, we impose upon the creditor a corresponding reduction of the debt ; a. fr. Ithpe. אִינְּכֵי, אִנְּכֵי to be injured, suffer. Y.Ab. Zar. II, 41d top אשתון … ואִנְּכוּן the first drank and did not die, but were sick; ib. ולא מייתין אינכון read ואִי׳; (Y.Ter.VIII, 45d bot. only מייתין). Y.Dem.I, 22a top ולא אנכון and they suffered no more (from mice). Ib. יעבור ולא מִנְּכָה let him cross, he shall not be injured. Y.Keth.XII, 35b top כל הן דהוא מהו מִנְּכֵי wherever he be buried, what does he lose (what difference does it make to him)?; Y.Kil.IX, 32c top טנכי (corr. acc.). Af. אַכֵּי to harm. Y.Sabb.III, 6a bot. (in Hebr. dict.) ומַכֵּי הוא לה כלום can he harm her in any manner?; Y.Bets. II, 61c.